שם

Hebrew

Pronunciation

• (noun, proper noun)
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ʃɛm/
  • (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ʃem/
  • (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ʃim/
• Rhymes: -em

Etymology 1

Root
שׁ־ו־ם (sh-w-m)

From Proto-Semitic *šim-, from Proto-Afroasiatic *sim- (“name”). Cognate with Arabic اسم (ism, “name”).

Noun

שֵׁם • (shém) m (plural indefinite שֵׁמוֹת, singular construct שֵׁם־, plural construct שְׁמוֹת־)

1. a name
   • 1974, Zelda, Every Person Has a Name :

     לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, / לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג, […]

     Every person has a name that God gave him and that his father and mother gave him / Every person has a name that his stature and his way of smiling gave him and that the fabric gave him […]

2. a first name

Declension

Declension of שֵׁם

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	שֵׁם	first	שְׁמִי		שְׁמֵנוּ
	definite	הַשֵּׁם	second	שִׁמְךָ	שְׁמֵךְ	שִׁמְכֶם	שִׁמְכֶן
	construct	שֵׁם־	third	שְׁמוֹ	שְׁמָהּ	שְׁמָם	שְׁמָן
plural	indefinite	שֵׁמוֹת	first	שמותיי / שְׁמוֹתַי		שְׁמוֹתֵינוּ
	definite	הַשֵּׁמוֹת	second	שְׁמוֹתֶיךָ	שמותייך / שְׁמוֹתַיִךְ	שְׁמוֹתֵיכֶם	שְׁמוֹתֵיכֶן
	construct	שְׁמוֹת־	third	שְׁמוֹתָיו	שְׁמוֹתֶיהָ	שְׁמוֹתָם	שְׁמוֹתָן

Derived terms

Derived terms

• בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ (barúkh hu uvarúkh sh'mó)
• השם (hashém)
• השם המפורש (hashém ham'forásh)
• שם במה
• שם בן ארבע אותיות (shém bén árba otiót)
• שם גנרי (shém genéri)
• שם גוף (shém guf)
• שם חיבה (shém khibá)
• שם לוואי (shém l'vái)
• שם מסחרי (shém miskharí)
• שם מספר (shém mispár)
• שם משתמש (shém mishtamésh)
• שֵׁם מִשְׁפָּחָה (shém mishpakhá)
• שם מתחם
• שם ספרותי (shém sifrutí)
• שם עט (shém ét)
• שם עצם (shém étzem)
• שם פועל (shém póal)
• שם פעולה / שֵׁם פְּעֻלָּה (shem-pe'ulá)
• שם פרטי (shém pratí)
• שם רשום (shém rashúm)
• שם תואר (shém tóar)
• שם תחום (shém t'khúm)

Further reading

• H8034 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

Compare Arabic ثَمَّ (ṯamma). This etymology is incomplete. You can help Wiktionary by elaborating on the origins of this term.

Adverb

שָׁם • (shám)

1. there (somewhere at some distance from the speaker)

Antonyms

• כאן

Derived terms

• שָׁמָּה

Further reading

• H8033 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 3

This etymology is incomplete. You can help Wiktionary by elaborating on the origins of this term.

Proper noun

שֵׁם • (shém) m

1. Shem.

Derived terms

• אַנְטִישֵׁמִי (antishémi)
• אַנְטִישֵׁמִיּוּת (antishémiyut)
• שֵׁמִי (shémi)

Further reading

• H8035 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 4

Root
שׂ־י־ם (s-y-m)

Compare Ge'ez ሤመ (śemä, “to appoint, to put”).

Verb

שָׂם • (sám) third-singular masculine past (pa'al construction, future יָשִׂים)

1. to put, place
2. to turn on (music, television, radio, etc.)
3. to put on, don (clothing, shoes, etc.)

Conjugation

Conjugation of שָׂם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָשִׂים action noun: שִׂימָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׂמְתִּי		שַׂמְנוּ
	second	שַׂמְתָּ	שַׂמְתְּ	שַׂמְתֶּם	שַׂמְתֶּן
	third	שָׂם	שָׂמָה	שָׂמוּ
present		שָׂם	שָׂמָה	שָׂמִים	שָׂמוֹת
future	first	אָשִׂים		נָשִׂים
	second	תָּשִׂים	תָּשִׂימִי	תָּשִׂימוּ	תָּשֵׂמְנָה1
	third	יָשִׂים	תָּשִׂים	יָשִׂימוּ	תָּשֵׂמְנָה1
imperative		שִׂים	שִׂימִי	שִׂימוּ	שֵׂמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• (to turn on): הִדְלִיק (hidlík), הִפְעִיל (hif'íl)
• (to put on): (clothing) לָבַשׁ (lavásh), (shoes) נָעַל (na'ál), (hat) חָבַשׁ (khavásh), (eyeglasses) הִרְכִּיב (hirkív)

Derived terms

• שָׂם לֵב (sám lév)
• שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַּפּוֹ (sám nafshó b'kapó)

Further reading

• H7760 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 5

Root
שׁ־ו־ם (sh-w-m)

Verb

שָׁם • (sham) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to assess, appraise: (determined value).

Conjugation

Conjugation of שָׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָשׁוּם action noun: שׁוּמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׁמְתִּי		שַׁמְנוּ
	second	שַׁמְתָּ	שַׁמְתְּ	שַׁמְתֶּם	שַׁמְתֶּן
	third	שָׁם	שָׁמָה	שָׁמוּ
present		שָׁם	שָׁמָה	שָׁמִים	שָׁמוֹת
future	first	אָשׁוּם		נָשׁוּם
	second	תָּשׁוּם	תָּשׁוּמִי	תָּשׁוּמוּ	תשומנה / תָּשֹׁמְנָה1
	third	יָשׁוּם	תָּשׁוּם	יָשׁוּמוּ	תשומנה / תָּשֹׁמְנָה1
imperative		שׁוּם	שׁוּמִי	שׁוּמוּ	שומנה / שֹׁמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• Redslob, Gustav Moritz (1872) “Zur hebräischen Wortforschung. שֵׁם”, in Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft, volume 26, pages 751–756